כמה אמינים סקרים

השימוש בסקרים רחב היקפים וכיום ניתן לראות שעושים סקרים על מנת לבחון היתכנות כלכלית לפרויקטים שונים, מוצרים ונעשים גם סקרים על מנת לגבש אסטרטגיה שיווקית וקבלת החלטות נכונה. מעבר לכך, השימוש בסקרים כה רחב שנראה שהם יכולים לבחון כמעט כל תחום שבו יש מגע אדם בין אם מדובר בסקר בחירות או בסקר שביעות רצון לקוחות. בין הכלים העומדים לרשות הסוקרים יש את הסקרים האינטרנטיים שהקהל ממלא באופן עצמאי ללא הנחיה, ישנם סקרים טלפוניים או סקרים שמתבצעים בחשאי באמצעות לקוח סמוי וישנם סקרים עמוקים יותר אשר מתבצעים בפגישה ואף ישנן גם פגישות עומק. את תוצאות הסקרים, מנתחים באמצעות כלים סטטיסטיים והדבר מאפשר לחברות, מפלגות ויזמים לקבל החלטות נבונות יותר להמשך פעילותם אך האם הסקרים אמינים? ואם כן, אז עד כמה?

הבעיה בסקרים

על פניו, נראה שישנן לא מעט בעיות בקיום הסקרים שעשויות לפגוע באמינותם. ראשית, במידה ונערך סקר בנושא רגיש לדוגמא, ייתכן שאנשים רבים ירגישו לא בנוח לענות את תשובתם הכנה לנושא. יחד עם זאת, על הדבר הזה ניתן להתגבר באמצעות קיום סקרים בצורה אמינה תוך כדי הבטחת פרטיות המשיבים לסקרים. שנית, פעמים רבות עולה השאלה, בעיקר בתקופת בחירות, כיצד זה ייתכן שישנם הרבה סקרים כאשר כל אחד מהם מראה תוצאות שונות בצורה ניכרת. כמו כן ישנן בעיות נוספות קיום סקרים שונים שעליהן חברות הסקרים מתגברות באמצעים שונים אך האם הדבר באמת מועיל ומוביל לסקרים המשקפים באמת את המציאות?

הפתרונות ואמינות הסקרים

חשוב להבין כי על מנת שסקר אכן ישקף את המציאות, דרושים כמה כללים להתקיים וככל שמבצעים את הסקר בצורה מקצועית יותר, כך גוברת אמינותו. למידע נוסף בנושא היכנסו לאתר https://www.geokg.com/. סקר אשר נערך על אוכלוסייה מצומצמת, נוטה יותר לסטות מהאמת מפני שככל שסוקרים יותר אנשים כך מתקרבים יותר לסטטיסטיקה האמיתית. על מנת להגיע למגוון הרחב ביותר של האוכלוסייה לצורך ביצוע הסקרים, יש צורך בדגימה אקטיבית של הסוקרים על מנת שיוכלו לבחור בקפידה את כמות האנשים שמגיבים על הסקרים מכל אחד מקצוות האוכלוסייה. דוגמא לסקר בעייתי הינה סקר שדוגם דעות של אנשים אשר נערך בצורה לא אקטיבית שייתכן שיגיבו עליו בעיקר האנשים הקיצוניים בדעתם על מנת להשפיע על דעת הקהל.